בשורה משמחת מעקומת האושר
הגרף שבתמונה מייצג את עקומת האושר
מסתבר שככל שאנחנו מתבגרים
אנחנו הופכים סלחנים יותר לעולם ולעצמנו
ומכאן גם מאושרים יותר
שזאת וואחד בשורה משמחת:
אנחנו הולכים להיות מאושרים יותר
זה הולך ומשתפר ואת זה מחקרים מוכיחים.
למדתי את הדברים במסגרת יום עיון לצלמי עדויות של ניצולי שואה עבור יד ושם
מסתבר שהזיקנה מלאה ברגעי חסד
כל הליכה לקופת חולים מרגשת כמו טרק בהימלאיה
טוב, הגזמתי אבל הרעיון הוא שלאט לאט אנחנו לומדים להנות מהדברים הקטנים בחיים
אנחנו שלמים יותר עם הפאקים שלנו או כמו שכתב לנון:
“Yes is surrender
You gotta let it, you gotta let it go”
הולך להיות טוב, חכו שנגיע לגיל 65 ☺️
ואם כבר ביד ושם עסקינן, השבוע יצאתי לצלם את העדות הראשונה שלי
ברוניה (שם בדוי) נולדה ב-1937 בסטלינגרד ועלתה לארץ ב-91
כשהייתה בת 4 הטיל היטלר מצור על העיר בה חיה
הוא הביא למותם של 750,00 איש, שיעור האבדות האזרחיות הכבד ביותר בעיר כלשהי בהיסטוריה המודרנית ואולי בכלל (מתוך ויקיפידיה).
בתם העדות שנערכה כשעה ברוסית
נשארתי בדירתה הקטנה בשיכון בעפולה כדי להכין לה עותק מהראיון
זה לקח שעתיים. ישבנו אני וברוניה לבדנו בדירתה הקטנה בשיכון בעפולה
היא מדברת רוסית ואני עברית, אני איש זר לחלוטין ואנחנו תקועים
חיכינו ללפ טופ הארור שיסיים את תהליך הכנת הסרט (16GB)
לילה ירד על העמק ואני וברוניה לבדנו בסוג של מצור
לא שאפשר להשוות
היום, שבוע אחרי המקרה ניתן לקבוע בוודאות
ברוניה שרדה גם את המצור הזה בגבורה.
הולך להיות טוב אני אומר לכם
הולך להיות טוב
אסף
