גילה גמליאל צודקת

שבוע שעבר נפל דבר בישראל וכמובן שהתשקורת כמעט והתעלמה ממנו (נו מה…..)

אל רשימת הנואמים הנפלאים בהיסטוריה: וינסטון צ’רצ’יל, מרטין לותר קינג, ברק אובמה, קלינטון, מנחם בגין ועוד ועוד גברים הצטרפה סוף כל סוף אישה ולא סתם אישה אחת משלנו: חברת הכנסת גילה גמליאל.

זה קרה לגמרי במקרה בעוד פגישה סתמית של משרד המדע עד שקמה השרה דפקה על השולחן ואמרה:

“אפשר לעשות פה הרבה דברים בממשקים מאוד-מאוד חשובים, בראייה מתכללת, שמנעד הידע, בראייה כלכלית, והוא גם צריך להיות בראייה ביטחונית וגם מדינית וגם חברתית. כל המכלול הזה חייב להיכנס כדבר מובנה. אין לי ספק שהמשרד הזה יכול להיות הכתובת הנכונה להרבה דברים שאני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות את זה בראייה של כל מנעד הידע ולא להסתכם רק לחתך אחד”.

על פניו חשבתי, מראה מופלאה לכל אותם ואותן מנהלים/ות שמדברים הרבה ות’כלס לא אומרים דבר

מילים על מילים על מילים שמתגבשים לכדי נפיחה אחת גדולה שאפילו אלוהים לא מבין מה הם רוצים ולא שאלוהים הקשיב (הוא אלוהים בטח היו לו דברים חשובים יותר לעשות).

אבל בואו נחשוב לרגע מה האלטרנטיבה?

הדרך הטובה ביותר לספר סיפור היא הדרך הקצרה ביותר
היא האמת העירומה והכואבת.

לדוגמא המשפט הזה של אבידן שלא יוצא לי מהראש:

“מה שמצדיק יותר מכל
את הבדידות את הייאוש הגדול
היא העובדה הפשוטה החותכת
שאין לנו לאן ללכת’

(אין לנו לאן ללכת, דוד אבידן)

כתיבה פשוטה, רזה בלי אות מיותרת

אם גילה הייתה מקשיבה לי (וטוב שלא הקשיבה) הייתה ודאי אומרת:

“אני גילה ואני מרוויחה המון כסף בשביל לא לעשות כלום”

זאת האמת בזמן שאנחנו האזרחים הפשוטים

על אינספור הפודקאסטים, ספרוני השיווק וסרטוני הטיקטוק להתעשרות מהירה

אנחנו עדיין קמים בבוקר ומחפשים מאיפה להביא את הכסף לארוחת צהריים, אוכלים חרדות וחיים על אוברדראפט תמידי בתנאי שוטף טפשים עם חיוך מאולץ שדבוק על הפנים.

גילה לעומת זאת הצליחה לצאת ממירוץ העכברים ולנצח. גילה חיה את החלום ואנחנו אוכלים את הלב

בוא לא נשקר את עצמנו שבמצב הזה היינו אומרים את האמת בזמן שעם שלם מלקק את הפצעים, קובר את המתים וסופר ימים של חטופים.

גילה לא טיפשה,

לכן היא עושה את הדבר היחיד שניתן לעשות ואוכלת לנו את הראש

במנעד הידע כולו מבלי להסתפק בחתך אחד בלבד.

כל הכבוד גילה

Keep up with the good work

• תמונה מתוך ויקיפידה