לפני 30 יום ולאחר מאבק קשה במחלת הסרטן נפטרה אחותה של אשתי צילי מיימון ז”ל והיא בת 37 שנים.
בהתחשב בעובדה שחודש וחצי לפני כן קברנו את יוסקה (אבא של אשתי) האינטילגנטים שבינינו יכולים להבין שאנחנו עוברים תקופה לא קלה,
ולמען האמת קצת נמאס לנו הטיולים האלה לבתי קברות באמצע היום ובשיא החום (תאמינו לי, זה לא כזה FUN כמו שזה נשמע).
לאחר מותה החלטנו להקים בלוג לזכרה (קליק לבלוג) כי בנוסף לאין ספור התכונות הטובות שצילי הכילה בתוכה הייתה גם האהבה לרשת ולמחשבים בכלל.
זה הזמן להודות לכל העושים במלאכה שסייעו לנו להרים את הבלוג של ציל: לשגיא חמץ, דני ושאר החברים מבלינק על התכנות, לליאור מיימון ו-einatg על הגראפיקה. למשפחות פולסקי, ורדי ומיימון, וכמובן לכל המבקרים בבלוג שלוקחים וייקחו חלק בכתיבתו.
נשמח לפגוש את כולכם בבלוג של ציל(קליק לבלוג) – שם תכלו לקרוא, להכיר ואם תרצו גם לכתוב לה מכתב
צוות נאנוק אימפרייה!
מאד התרגשתי לבקר בבלוג של צילי, להכיר, להבין.. אני בטוחה שהיא הייתה אישה יפה, מדהימה וחזקה והיתה השראה לכם ולכל מי שהכיר אותה, גם אני איבדתי אחות לפני שישה חודשים לאותה מחלה ארורה, אני מחזקת את ידכם ואת המשפחה המורחבת, ולמרות שאנו לא מכירים – אני אתכם בלב:)
בברכת שנה טובה
נעמה דוד צ’יטיאת
תודה רבה נעמה
הכרתי את צילי המקסימה עוד כשהיינו ילדים קטנים. היא גרה מעליי. תמיד היתה ילדה מקסימה וחיננית. בהמשך ספורטאית מצטיינת ושחקנית נבחרת ישראל כדורסל. אישה מדהימה שקטה שלווה וצנועה שדבר מחלתה נודע לי רק לאחר מותה. ממש כרעם ביום בהיר.
פשוט מזעזע, רעייה, בת, אחות ואם לשני תאומים.
זו דרכו של העולם. לא מובן.
בהמשך הבנתי מאימה כי צילי נלחמה במחלה הנוראית הזו במשך תקופה ארוכה. היתה לוחמה אמיתית אך הגורל והמחלה הכניעו אותה.
אובדן קשה !
צילי היקרה ואהובה.
ביתה של חברתי הטובה לאה. אהבתי אותה מילדות. היפהפיה בשטח וכך נשארה עד לסוף המר.
אני כואבת ובוכה על אובדנה.
פנינה וולף.