3 דברים שלמדתי ממודי בר און ז”ל

01 ביוני, 2022
מודי בר און

בימים האחרונים הפיד הקולקטיבי הישראלי מפוצץ ביצירות המופת שהותיר אחריו מודי בר און שהלך מאתנו בטרם עת

כתבות מליגת האלופות, החמישיה הקאמרית ואפילו מתקופת הסטנד אפ המוקדמת

כל הפיד מודי

ואני, מי אני ומה אני

בסך הכל התגלגתי לערוץ הספורט די בטעות

הייתי כתב טלויזיה מתחיל עם חלומות להיות קירשנבאום

לא חולה ספורט אבל חולה על מודי .

כפגשתי אותו בפינות העישון השתתקתי (מצב בלתי אפשי לכל מי שמכיר אותי)

כמו ילד שגדל באימקא ופתאום מלמיליאן התיישב לידו.

אהבתי ושתקתי

מעולם לא התחברתי לספורט אלא התחברתי לסיפורים בספורט

התאהבתי בסיפורים של מודי

בחמישיה הקאמרית מודי (וכותבים מעולים אחרים כמו אתגר קרת ואסף ציפור)

גילו לנו שאפשר לעשות טלויזיה פוליטית, סאתירית, בועטת מעולה מבלי להתבייש או להתחנף

ב-‘הכל אנשים’ גילינו שהיסטוריה לא חייבת להיות משעממת כפי שלמדנו בבית ספר היא יכולה להיות סוחפת כמו סרט הוליוודי

ובערוץ הספורט מודי עם שאר חברים יקרים דוגמת ארבל עשת ואבידע לבני (יבדלו לחייים ארוכים) הבנו שכדורגל הוא הרבה יותר מכדורגל הוא חתיכת סיפור.

ביום מותו הוארו כל האיצטדיונים ברחבי ישראל

אני לא זוכר מחווה שכזאת לאף מאמן/שדרן/שחקן שהלך לעולמו

אבל אצל מודי זה אחרת

מודי האיר לנו את ההיסטוריה, את הסתירה ואת הכדורגל

מודי הראה לנו שבסופו של יום

הכל אנשים

והכל זה סיפור

סיפור מרגש, סוחף, אצילי

סיפור בן 90 דקות שיש בו אהבה, שנאה מנצחים ומפסידים

סיפור של מודי

תבלו

יהי זכרו ברוך