הו שארם א-שייח חזרנו אלייך- החזרה לסיני

 

אוי סיני אהובתי,
חול צהוב, ים סוף כחול שקט פלאטה, מדבר וחושה

כ- 100,000 ישראלים מאושרים חצו את קו הגבול בטאבה ועשו את הפסח האחרון בסיני
מבלי שהמלונות המצריים הוציאו שקל על פרסום – לא מודעה בפייסבוק לא כתבה ב- Ynet, לא רימרקטינג  אפילו לא
ראיון מפנק אצל אברי גלעד בבוקר (וכמה שאברי יודע לפנק  :-)) – נאדה

עם אזהרת מסע חמורה לעם שמקשיב לאזהרות ופחדים (כך לפחות לפי הבחירות הקודמות)
ואפילו עם פיגוע היסטורי שהתחיל את כל הבלאגן

איך קרה ש-100,000 ישראלים
ארזו את בגדי הים, הילדים וירדו מצרימה (מדינה ערבית שכנה עם יחסי שלום קפואים במקרה הטוב)

נתחיל מהמובן מאליו – סיני היא גן עדן

למבוגרים כמוני שעוד הספיקו לעשות בטן גב בראס-אסטן
לשנרקל בדהב, לעשות אהבה על המזרונים הקטנים  בחושה
ואפילו לבקר כילדים בימית ובנואיבה הישראלית
הדברים ברורים – סיני היא גן עדן, פרה סגולה של המזרח התיכון
מקום יוצא דופן לכל הדעות

והכל במרחק יריקה מהכל-כלול הרעשני של אילת, ממש כאן מעבר לפינה

בשנייה שאתה עובר את מעבר הגבול
עולה על מוניות הקאמיקזה שנהגיהן אוהבים לכבות את המנוע בירידות המטורפות
וכל הכחול צהוב הזה שוטף לך את העיניים אתה מבין שחזרת הביתה.

אבל גם אני לא ביקרתי בסיני 20 שנה אז למה דווקא עכשיו?

כמו בכל אגדה שיווקית
זה תמיד מתחיל בקמצוץ של אנשים
כאלה שההפחדות (יש יגידו העובדות) לא הרתיעו אותן והם המשיכו לרדת לסיני
כשחזרו העלו תמונות לפייסבוק, אינסטגרם, השוויצו לחברים, חלקו בקבוקי צבעוניים עם ציור של גמל

לאט לאט הקמצוץ הפך לנחיל של אנשים שגם הם כמו בכל מפגש עם פרה סגולה
הרגישו צורך לשתף ולדבר על זה
‘מה הכיף בלחוות את כל זה לבד שאתה לא יכול לחזור לארץ המובטחת ולגרום לחברים לקנא?’

הפילוסוף השיווקי סת גודין קורא להם המתעטשים (Sneezers)
אלה שמעבירים את הוירוס מאחד לאחד

מרבית האנשים ישבו בצד פסיבים, הסתכלו, קנאו והמשיכו בדרכם
עד שהפסח הזה עברנו את הגשר והסכר נפרץ

100000 איש ואישה חזרו לסיני ומלאו את אתרי הנופש בחופים בלי לבזבז שקל על פרסום.

ובזמן שאתם מחכים לבדואי
שיגיע עם הגבינה, הטחינה ודג הלוקוס שהזמנתם בבוקר

שווה לערער על התהליך האבלוציוני שקרה לעולם השיווק בכלל:

בשלב הראשון בעולם העתיק השיווק היחיד היה ”פה לאוזן”
הייתה לך בעיה —-> מצאת את האדם הנכון שיפתור אותה —> יצאת מרוצה וסיפרת על כך לחבר/ה

בשלב השני העולם התעשייתי הביא את תקשורת ההמונים – הטלוויזיה, העיתון והרדיו
פתאום ניתנה לך האפשרות לשלם סכום כסף רציני ובתמורה לרכוש זמן אוויר באחת מתחנות הרדיו, בעיתון ובטלוויזיה
ואם היה לך מספיק כסף לרכוש מספיק זמן אוויר
יכלת לחדור לראשונה בהיסטוריה לסלון של מיליוני אנשים בפרסומת אחת.

 עכשיו אנחנו חיים את השלב השלישי – החזרנו עטרה ליושנה וחזרנו לשלב ה-”מפה לאוזן”
רק הפעם מתודלקים באינטרנט, ביכולת לצלם סרטון/תמונה מהנייד האישי שלנו לעלות לפייס ולגעת במיליארדי אנשים
פייסבוק, אינסטגראם ושאר הרשתות החברתיות הפכו את שיווק ‘הפה לאוזן’ לשיווק על סטרואידים
למשהו עוצמתי שלא הכרנו מאז יציאת מצריים

משהו שהוביל 100000 ישראלים לחזור לסיני אחרי כל השנים הללו

חג שמח,

אסף

נ.ב: אהבתם את הפוסט? שתפו בו נהפוך את הבלוג לפרה סגולה
לכל אותם אלה שרוצים לבנות עסק יוצא דופן בעזרת וידאו