הרגשתי כמו חתיכת בשר באטליז – הסיפור מאחורי הלידים

טעיתי
חבר יקר ותותח בתחומו
הציע להגדיל את החשיפה ולהציע את הקורס ‘פשוט לעשות סרטונים עם חמץ’ לקהל ‘חדש’
כאלה שלא מכירים אותי אבל מבינים את החשיבות של וידאו לעסק
(כאילו יש משהו שעדיין לא מבין את זה בסוף 2019)
‘ככה תקבל הרבה יותר לידים’ הוא אמר ומי לא רוצה יותר לידים

הוא צדק
הלידים באמת התחילו לזרום – איזה כיף

הבעיה התחילה כשהתחלתי להרים טלפונים לאנשים שלא מכירים אותי
מעולם לא ראו סרט/התרשמו ממני/אנשים מתעניינים אבל זרים לחלוטין

מבול של שאלות נחת עלי:

מי אתה בכלל?
למה אתה מבקש שבע והיא מבקש שבעים והוא בכלל נותן בחינם?
למה אתה נותן 4 שיעורים והוא 20 כולל דיגיטלי?
למה שלך בכתום ואני בכלל אוהבת ירוק

הרגשתי כמו חתיכת בשר באטליז שבוחנים אותה מול החתיכה ששוכבת צמוד אליה במקרר

כי כשלא מכירים אותך
לא מתחברים אליך
מפסיקים לדבר על ערך מדברים על מספרים על מחיר

ואז אתה מוצא את עצמך עם המון לידים לכאורה שאתה יכול לעזור להם
אבל במקום לקדם אותם לפתרון אתה נשאב לשיחות ארוכות, מייאשות שלא מובילות לשום דבר

לא אשקר, לא קל לגרום לאנשים לקחת את הצעד לעשות שינוי
בטח שמדובר בצעד כל כך חשוב לגדילת העסק שלהם
ו-‘חשיפה’ מעורבת בעניין

תמיד קל לדחות, לוותר להגיד ממחר נתחיל

אבל ההבדל בין שיחה שמתחילה ב:

‘שיאו חמץ איך אני אוהב את הסרטים שלך’

לבין שיחה שאתה צריך להסביר במשך 3 דקות שלמות מי אתה ולמה אתה מתקשר

הוא בלתי נתפס!

סת גודין אומר:

“אני מעדיף למכור מוצרים חדשים לקהילה שלי מאשר לחפש קהל חדש למוצרים שלי”

וככל שאנחנו נפיק יותר סרטים
נעניק יותר ערך
ניצור יותר חיבור ונבנה יותר אמון

כך החלק הקשה של לקיחת הצעד הבא יהפוך לפשוט וקל לכו…לם

ועוד תובנה קטנה לסיום:
תקשיבו לעצמכם
גם שלא בטוחים, גם שלא מסתדר בהתחלה תמשיכו בדרך

לא פגשתי אחד שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות ומת עני

בהצלחה,

אסף