בוקר בהיר בבה”ד 1 (בי”ס לקצינים) נקראתי ללשכתו של מפקד הבסיס

הלשכה צנועה, דגל ישראל תופס חצי קיר מדף עם ספרי ביוגרפיות של:
בן גוריון, כצנלסון, קהלני, עמוס עוז אחד
המפקדים הישירים שלי והוא מעוטר בשני פלאפלים על הכתפיים
‘חמץ’ הוא אמר לי בקולו העמוק  ‘מספרים לי שאתה ליצן!’
‘וליצן כאשר עושים לו פיסקה הוא נופל ואתו נופל גם הכתר שלו’

‘התכוונת למלך’ המפקד אמרתי

הגנרל הגדול שהתגלה גם כחובב מטאפורות  לא קטן
לא אהב את הערה שלי,
ואז שנייה לפני שהוא בועט אותי מקורס קצינים חזרה לחור ממנו באתי
הוא החליט לבצע תפנית קטנה בעלילה, להשתעשע מעט ולמנות אותי למפקד מחלקה
בשבוע הקשה ביותר בקורס – שבוע חי”ר.
‘בוא ניתן לליצן לזרוק את העצמו מהקורס’ הם חשבו לעצמם ‘חבל לזרוק בלי קצת כיף לפני’

קאט

הסבר קצר ללא קצינים שבינינו
בקורס קצינים מפקד המחלקה השבועי (ממ”ש) זה התפקיד התובעני ביותר
ממש כמו מפקד רגיל הממ”ש נושא בכל האחריות למחלקה רק עם הבדל קטנטן – אין לו ברזלים על הכפתיים
פס קטן על הכותפת שעושה שינוי גדול – בלעדיו אתה כלום ואף אחד לא סופר אותך תתרגל

האסימון נופל במסדר הערב
אף אחד לא מגיע אליו חוץ מהממ”ש, המפקדים מלווים בקלסר קטן וכמה חתולי מדבר משועממים
אתה יכול לשמוע את הקנאק באגו שהממ”ש אוסף את עצמו וכמו כלבתול
הולך להתחנן בפני חבריו למחלקה לסור למגרש המסדרים כי לא נעים

ביום הראשון שלי בתפקיד חיכו לי ברחבה 3 חיילים בלבד (מתוך 40)
כבחור שהפך את העצלנות לאידיולוגיה אמרתי לעצמי
‘שאני ירדוף? יש 3 חיילים  בוא נשעשע אותם ניתן להם ‘הופעה’
התחלתי, הם צחקו, החברים שמעו את הצחוקים והצטרפו
אחרי שעתיים שכולם כבר ‘פיפי’ (מושג שלא השתמשו בו בשנות ה-90 )
אחד החיילים קטע אותי ואמר  ‘אוקיי חמץ מה צריך לעשות’ 
חלקתי הערות למחר, המפקדים קשקשו משהו בקלסרים שלהם והתפזרנו איש איש לחדרו

 

ביום השני כל המחלקה כבר חכתה ל-‘הופעה’ ב-20:00 בדיוק
ביום השלישי זה כבר היה כל הפלוגה.
150 חיילים מאובקים ועייפים אחרי שלושה ימים של ריצה וירי על מטרות קרטון
כולם כאיש אחד עומדים ב-ח’ מתוח מחכים מתרגשים לשבור שגרה ב- ‘הופעה’
אני זוכר את עצמי מטייל במסדרון המגורים הריק, שואל את עצמי איפה כולם
אולי פרצה מלחמה ושוב שכחו אותי, זורק מבט לרחבה ואז קולט כולם מחכים לי

‘למוזר’ ‘לליצן’ ‘לפריק’ ל-‘לא רציני’
ההוא שבחורות זורקות אותו בשביל להתחתן עם משהו אפרורי וללדת ילדים אפרוריים במושב אפרורי

‘לקבלת המפקד הממ”ש’ צעקה מפלחת את האוויר המדברי ב-20:00
קורעת את הרחבה, חודרת ללשכת המב”ס מנענעת את הדגל, מפילה את מדף הספרים של בן גוריון, כצנלסון, קהלני ועמוס עוז
יכלת תשמוע את הקנאק באגו

‘הפלוגה תעבור להקשב – הקשב!!!!’

מה אני יגיד לכם, הרגשתי כמו מלך!

ב-31.5 ה-‘מופע של חמץ’ חוזר
26 שנים אחר כך, מנוסה יותר, חכם יותר, חד יותר, בלי שערות על הראש
אבל עם הפלגמטיות הזאת שנשמרה כל השנים

לחצו כאן ושמרו מקום ב-‘מופע של חמץ’ 

אה ו….לא לשכוח להביא קלסרים

אסף