כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים
מצדיעים ללוחמים 4 חודשים בתוך המגיפה

“זכרו, כשיורד גשם נרטב גם האויב” (בני מרשק, הקרב על סן סימון)

קשה לך?
לכולם קשה!

4 חודשים לתוך המגיפה אנחנו יודעים בוודאות
שאף אחד לא יודע מתי זה יגמר
אף אחד לא יודע מה יפול מחר
כולם יודעים שאין על מי לסמוך מלבד על עצמך

נכון, “עוד ארוכה הדרך אל האושר”

אבל…ראוי כבר לציין את גבורתם של ‘הלוחמים’ החדשים

הלוחמים לא רואים חדשות
הם לא מדפדפים ב-Ynet או מלרלרים בפייסבוק כל היום
הלוחמים עושים!
הלוחמים נותנים עבודה

מי הם אותם גיבורי מלחמה אמיצים אתם שואלים?

בעוד עשרה ימים נציין שלושים שנים למלחמת המפרץ הראשונה

אני זוכר שישבנו כל המשפחה בחדר האטום
אזעקה, מסכות על הפנים
ניילון, סמרטוט רטוב, סרט הדבקה
וטלוויזיה

ידענו שהכל חרטא
ששום דבר לא יעבוד
אבל עשינו את זה כמו גדולים

בזכות אדם אחד : נחמן שי המרגיע הלאומי

באוגוסט 1990 מדינה שלמה הייתה דבוקה למסך
שותה את נחמן בשלוקים קטנים ונרגעת.

נשים רצו להיות איתו גברים רצו להיות כמוהו
גבר אפרורי ומקריח הכי רגיל שבעולם
אבל בשעת משבר
נחמן לובש את גלימת המדים
ובנשק הסודי ביותר של מעצמת הסייבר הים תיכונית:
כוס מים
יוצא להילחם באויב האכזר ביותר

אי וודאות שלנו – הפחד שלנו

שלושים שנה אחר כך
הטלוויזיה עברה לפייסבוק
העולם כולו הולך עם מסכות על הפנים
דבוק למה שמשדרים בפיד צמא למנת הנחמן שי שלו

הלוחמים של 2020 הם הנחמן שיים החדשים
הביישנים, הרציניים, המשקפופרים
שבשעת משבר הם מקבלים כוח על
הם מעזים להסתכל לעדשת המצלמה ולראות ציבור ציבור שלם צמא

הכל יהיה בסדר אומרים

עזבו, בסדר זה חרטא
הכל יהיה בסדר גמור
חייב להיות

תמשיכו לעשות, תתנו עבודה!

 

* צילום של עודד בלילטי (צלם סוכנות הידיעות AP, זוכה פרס פוליצר לצילום חדשותי לשנת 2007)