בשבת האחרונה קפצתי עם הילדים בפעם הראשונה בחיי ללונה פארק ואני בן 46
בהתחלה האשמתי את הורי בהזנחה הפושעת :
‘אבא למה לא לקחת אותי ללונה פארק – אחד מהמוסדות הוותיקים במדינה’
ואחרי זה הבנתי כמו תמיד זה לא הם זה אני
אני פחדן או נכון יותר שונא לפחד
לכן כל מתקני העינויים שלוקחים אותך, זורקים אותך, מפילים אותך, מעיפים אותך ומטלטלים אותך
נועדו לעורר בך רק דבר אחד – פחד!
ופחד זה לא בשבילי אלא בשביל אלה שאוהבים לפחד ואפשר להבין אותם
פחד מגביר את זרימת הדם, מעיץ את קצב הלב, משחרר דופמינים לגוף ומעורר את סף הריגוש
פחד זה כיף .
לכן הדרך הטובה ביותר לשווק את הלונה פארק היא לשווק פחד
והדרך הכי טובה לשווק פחד היא בעזרת צעקות המפוחדים
כל מי שביקר במרכז הירידים, גני יהושוע או פארק הירקון בשלושים השנים האחרונות
מכיר את הצעקות שבוקעות מהלונה פארק – אי אפשר להתחמק מהן
הצרחות הללו הן כמו סיגנל (אות) הן מסמנות לכל ילד/ה:
‘אם אתה אוהב לפחד אז הלונה פארק הוא המקום האידיאלי עבורך – ת’שמע את הצרחות’
ואם את/ה אוהבים לפחד זה ממגנט אותך
כי אנשים כמונו עושים דברים כאלה
כך שאין צורך בהוצאת תקציבים על שלטי ענק ופרסום ברדיו ובטלוויזיה
הילדים שמגיעים ללונה פארק משווקים אותו בשמחה ובחינם בעזרת צרחות כבר למעלה מ-30 שנה
וכשהלקוחות שלך הם הכלי השיווקי העיקרי שלך
אתה מבין שאתה פרה סגולה ואפשר להירגע
עד העונג הבא
אסף
פוסטים נוספים בנושא: