האם אתם בדרך?

זה קרה באותם ימים הנוראים
התקופה הזאת של אחרי הקיץ האיום ולפני החגים שמובילים אותך לחשבון הנפש
העסק דשדש (אוגוסט)
הילדה גילתה בעיות הסתגלות לגן ולעולם בכלל
והכי גרוע עמדנו לעזוב את העיר
העיר שהייתה בייתי במשך 17 שנה, הכרך הגדול ולחזור לעיר נעורי כפר סבא יאק 🙁

הגעתי לפסיכיאטר ע”מ לחדש את המרשם לריטלין (באותה תקופה עוד הייתי צרכן של התרופה)
קומה 17 בבניין כלל
כדברי השיר ‘העפתי מבט אחרון על העיר ועל הים’ שכל כך אהבתי
ידעתי שעוד מס’ ימים הם יהפכו לזיכרון רחוק או נסיעה מאובקת בפקקים
הרופא שאל לשלומי ואז זה נשפך ממני כמו נהר:

‘האמת דוקטור, לא משהו
העבודה לא משהו
הילדה לא מסתדרת בגן
אני כבר אחרי גיל 40 והאמת לא יודע לאן אני הולך מכאן
הכל נראה לי שחור’

ואז הוא אמר לי משהו שסובב לי את הראש ב-180 מעלות

מה אתה רוצה? אתה בדרך !
אתה כאן ואתה מטפל בזה, זה מה שחשוב’

הבנתי שטעיתי
שמה שחשוב זה לא אם הגעתי/לא הגעתי לפסגה
מה שחשוב זה שאנחנו בדרך

אחרי הפסגה יגיעו פסגות גבוהות יותר שניתן לכבוש
אבל אדם שלא נמצא בתנועה, אדם תקוע הוא כמו מים עומדים זה הופך לביצה עכורה בסוף

שום דבר לא ידוע, יש לנוע לנוע שר אריק לביא ז”ל
בשיר שעיצב אותי כאדם

ועוד דבר אחד הפנמתי באותה פגישה קצרה
שכל כך קשה לעשות את זה לבדף וגם לא צריך !

שבכל שלב של הדרך חשוב שיהיה משהו שיבדוק ויכוון
משהו עם עין חיצונית ואובייקטיבית שיבדוק שאנחנו לא הולכים לאיבוד
וגרוע מזה שאנחנו לא תקועים

במיוחד לאנשים כמונו
ההיפר אקטיביים, אלה שמסרבים ללכת בדרך שכולם הולכים
ומתעקשים לחצוב את הדרך של עצמם
לאנשים כמונו העין החיצונית היא הארובה היחידה שלא נתברבר ונלך לאיבוד

ומה אתכם
האם אתם בדרך?

לקראת הימים הנוראים והשנה החדשה
התחלתי לקיים מפגשים אישיים בני 90 דקות עם חברי הקהילה
שכל מטרתם :

לשים אותך על הדרך הנכונה ולהתחיל לנוע

מפגש אישי בן 90 דק’
הוא ההזדמנות שלך להשאיר את התירוצים מאחור
להסתכל לפחד בעיניים
ולהתחיל לנוע

מבחינתי, זאת הארובה לשנה טובה באמת
והמתנה הכי גדולה שאני יכול להעניק לכם

בוא נעשה משהו ששווה לעצור ולדבר עליו
אסף

© כל הזכויות שמורות ל-NANOOK (נאנוק), 2021