באחד הפרקים הגאוניים בסאותפארק (ואלוהים יודע שיש המון כאלה)
המכוערת של השכבה מחליטה לעשות מייק אובר נכנסת לפוטושופ
מגדילה ומרימה את את הציצים, מורידה את הבטן, מחדדת את האף ובום!
מהתלמידה העקומה, דחויה ומכוערת היא הופכת למלכת השכבה.
באחת מהסצנות המצחיקות (וכמעט כולן כאלה)
היא מסתובבת עם החבר החדש במסדרון בית ספר
בזמן שהוא מציג את התמונה שלה על רקע קריאות התפעלות משאר הילדים.
אף אחד לא שם לב שת’כלס במציאות שום דבר לא השתנה
אבל למי אכפת מהמציאות
המציאות מכוערת ומלאת קמטים
אמצנו בחום את האני החדש המפולטר והוירטואלי,
השלכנו בשמחה את האני המציאותי לפח
ולכל פוסט ‘אותנטי’ ומרגש אנחנו מצמידים תמונה מהחתונה לפני 15 שנה
ש-3 מאפרים, מעצב שיער, צלם מקצועי ופוטושופ
דאגו שתצאי מושלמת בכל תמונה
ואז בא הוידאו והרס לנו הכל
עסקים רבים מבינים שהדרך הנכונה לצמוח היום בפייסבוק היא
להראות את הפנים (פייס) לספר את הסיפור (בוק) בוידאו
אבל המחשבה שאנשים יראו אותך כפי שאת רואה את עצמך
משתקת אותן
הן מעדיפות לשבת לבד בחושך ולהפסיד
מאשר לעמוד מול מצלמה ולדבר
אומץ מתחיל ברגע שאת מבינה שאת כבר לא בת 18
שהלידות, הבעל החיים עשו את שלהם וזה בסדר
למען האמת זה הרבה יותר מבסדר זה מצוין
כי היום את הרבה יותר חכמה, יותר מנוסה ובוגרת מהילדה שהיית
ואת זה אנשים רוצים לראות
אומץ מתחיל ברגע שאת מפסיקה להסתכל על הפצעון החדש מהבוקר
ומתחילה לראות את ההוא שזקוק לסרטון שלך עכשיו
לו, לא אכפת מאיך את נראת
אכפת לו ממה שאת אומרת
והוא זה שבאמת חשוב
זה לא חייב להיות מושלם
אבל זה פשוט חייב להיות
אסף
למידע נוסף על ‘סמינר האומץ’ לגמילה מביישנות מצלמה לחצו כאן